עם מי הוא מצ'וטט? ומי זו הדודה עם הציצים הגדולים?

שבת בבוקר, האשה עוד ישנה, הילדים רואים טלוויזיה, וזה בדיוק זמן טוב לטפל באוסף התמונות השובבות שאתם מלקטים מאתרים כחלחלים ומקבוצות דיון ברשת. מסדרים, ממיינים, זורקים תמונות שנמאסו, שולחים לחברים, משתעשעים ברעיון להשכיב את הכוסית התורנית בתור טאפט על שולחן העבודה.

"יו, אבא, איזה ציצים גדולים יש לדודה במחשב!" מצווח הזאטוט בחדווה. באמת, מאז שנגמל מהיניקה לא הזדמן לו לראות זוג בלוטות חלב כאלה.

מאוחר בלילה, ההורים ישנים. את מתחברת לסקייפ ומחפשת את "מדליק28", החבר הווירטואלי החדש שלך. אתמול בלילה הוא הראה לך בווידאו בדיוק מאיפה משתין הדג, מכוון את המצלמה שלו מכל זווית שביקשת. הוא הבטיח שהלילה ירקוד למענך כמו צ'יפנדייל, והוא אפילו התחיל למלא את ההבטחה, שר You Sexy Thing תוך כדי.

"דורית, את עוד ערה? לכי כבר לישון, מחר בגרות בספרו…" אמא נשנקת. "משה, בוא תראה מה הבת שלך רואה כאן…"

אלה רק כמה דוגמאות קטנות לדרכים בהן הפרטיות שלנו נפגמת. זה כבר לא "רק אני והמחשב שלי", זה לא "החדר האינטימי שלי".

בעבודה, ישנה שיטת החללים הפתוחים במשרדים, כשלכל היותר יש לכל אחד שני קירות בלי דלת, או כוך מזכוכית. וגם אם בחוזה העבודה דרשנו וקיבלנו משרד עם קירות אטומים ודלת שאפשר לסגור, אפשר לגשת לקבצים במחשב הרשת שלנו.

מילא הסוליטר. זה כבר הפך כמעט לחלק מתנאי העבודה. אולי גם לא יכעסו אם תזמינו ספר בחנות מקוונת, וגם על עיון בקטלוג המקוון של "ויקטוריה'ס סיקרט" עוד אפשר לעבור בשתיקה. אבל מה עם התכתובת שאתם מנהלים בדואר אלקטרוני עם המעסיק הפוטנציאלי הבא? ומה עם התוכנות הבלתי חוקיות שהורדתם מהרשת? ומה עם קבצי ה-MP3 והסרטים באורך מלא שסותמים את הכוננים שלכם? ומה עם הסכנה של חדירת וירוסים?

וגם אם לא תפסו אותנו על חם, הפעולות שאנחנו עושים במחשב משאירות עקבות. תמונות שצפינו בהן, מכתבים שכתבנו, אתרי פורנו שגלשנו בהם, תעתיקים של אימיילים וצ'אטים – כל הדברים האלה לרוב נשארים במחשב, וממש לא בעיה, אפילו למי שאינו חוקר פרטי או בלש גדול, להגיע אליהם.

לחיצה על כפתור "התחל" ובחירה בשורה "מסמכים" תראה את שמות הקבצים האחרונים שפתחנו. בתוך דפדפן האינטרנט, "קונטרול" פלוס H יראה את ההיסטוריה של האתרים בהם ביקרנו. גם שורת הכתובות התמימה יכולה להראות, בלחיצה על החץ הקטן, את עקבות גלישתנו. גם קובץ המועדפים (פייבוריטס) שלנו יכול לגלות דברים מעניינים מאוד על הרגלי הגלישה שלנו. שלא לדבר על כך שאפשר להיכנס לתוך "המחשב שלי" ולחפש שמות של תיקיות מעניינות, כמו "תמונות", "בלונדיניות", "חזה גדול", או "אמהות מיניקות". גם אם הצמדנו שמות פחות אטרקטיביים לתיקיות הבעייתיות, עדיין ניתן לערוך חיפוש ממוקד ("התחל" ו"חפש"), אחר מיקומי התיקיות עם קבצי התמונות שלנו, המזוהים בדרך כלל בסיומת jpg או .gif

אז מה עושים?

קודם כל, הדברים הברורים והפשוטים לביצוע:
* לזרוק דברים מיותרים לסל ולרוקן את הסל.
* לנקות את תפריט התחל > מסמכים.
* לנקות את זכרון המטמון (cache) של הדפדפן.
* לא לבחור באפשרות הנוחה של "זכור סיסמה" בדואר האלקטרוני, בפייסבוק ובשאר האתרים החברתיים.
* לרוקן את תיקיית הדואר הנכנס, לא לשמור עותקים של דברים בעייתים בתיקיית דואר נשלח ולהקפיד לרוקן את תיקיית האשפה של תוכנת הדואר.
* בעצם, עדיף בכלל, מכל הבחינות, לא להשתמש בתוכנת הדואר הרשמית של הדפדפנים, כמו אאוטלוק, אלא לשלוח מכתבים אישיים דרך תיבת דואר רשת כמו ג'ימייל או וואלה.

רוב הדברים האלה נכונים לגבי הבית כמו לגבי המשרד. אם אתם יותר משקיענים, יותר פרנואידים, או פשוט יותר עסוקים בפעילויות בלתי חוקיות או בבגידה, יש באינטרנט אתרים ותוכנות שיעזרו לכם לשמור על פרטיותכם.

אחד האתרים החשובים ביותר בתחום הזה הוא מרכז המידע לפרטיות אלקטרונית. באתר זה מתפרסמות ידיעות חדשותיות בתחום החדירה לפרטיות, לצד רשימה מצוינת של כלי התגוננות.

כמו חוקר פרטי מיומן, התוכנית הזאת חושפת ניאוף ובגידה מצד בני זוג ומזמינה את הצופים: אם אתם חושדים שבן הזוג בוגד, מחזיק מאהבת או מאהב, תקראו לאנשי התוכנית, שיבואו עם המצלמות ויתעדו את הבלגן ואת המריבות.

למשל, לילי גילתה שבעלה משלב עסקים עם בילויים. המצלמה מנהלת מעקב אחרי הבעל הבוגד, והתוצאה מוצגת לראווה.

או סיפור אחר: זוג מבוגר מאיטליה הוא אולי הזוג הכי זקן שגילה בגידה. אנטוניו, גבר איטלקי, חיטט במגירות שידה ישנה ומצא שאישתו רוזה ניהלה רומן אסור בשנות ה-40 של המאה הקודמת!

אשה אחרת סיפרה שהיא יוצאת עם מישהו כבר שנה וחצי, והכל היה נהדר. היא עברה לגור איתו לפני עשרה חודשים, והיא מאוהבת בו. היא יודעת שגם הוא אוהב אותה, אבל יש לו התמכרות – התמכרות לסמסים. הוא אוהב לכתוב סמסים לנשים אחרות. הוא טוען שהן רק ידידות שלו, אבל היא חושדת שהוא בוגד בה, אז היא מנהלת מעקב מצולם אחריו.

יום ראשון 
מירי מסיקה 
מילים ולחן: אריק ברמן

איך שהיא יוצאת מהמכונית אליו
מבט קצר, לראות אם מישהו לא עקב
"הלוואי ודלת הכניסה פתוחה, יש!", היא מתרגשת

לוחצת על כפתור מטונף במעלית
קומה שנייה, שלישית, רביעית, חמישית
דינג דונג – הוא פותח לה והיא נכנסת

ובדירה הוא מביא לה תה צמחים
אוסף את שיערה לאחור ואז מתחיל
לשקת לה על הצוואר
בשקט ככה כמו שכבר מזמן איש לא ידע
בעלה חושב שהיא בעבודה

מתלבשת תוך שניות
ותוך כדי כבר מתחילה להיות מוצפת ברגשות אשמה
אם הוא ישאל אני אגיד את האמת היא משקרת

רוצה לחזור מוקדם, אולי הוא לא ירגיש
הילוך שני, שלישי, רביעי, חמישי
בום בום, הלב שלה דופק כשהיא נכנסת

ובדירה מוסיקה, נרות, פרחים
סירים על הכיריים לארוחה שהוא מכין
"טוב אתה שומע אז כבר נראה לי נדבר מחר,
ד"ש לאשתך"
מתוק, בדיוק סיים איזו שיחה

היא לא אמרה דבר גם לא לחברים
ובמיטה היא מצליחה להערים
אח"כ מבטיחה "מחר אני בטוח מספרת"

דקות אורכות כשבועות, שעות כחודשים
שלוש עשרים ושש, ארבע וחמישים
טיק טוק, השעון לוחש היא מתקתקת

ובדירה מעליהם יש מישהי כמוה מסתירה
ממישהו את זה שהיא יורדת לפעמים קומה
כמו הערב לדוגמה צלצל הטלפון
והוא ביטל אותה ברגע האחרון…

צ'אט עם המאהב?

אני כל הזמן נתקלת באינטרנט בגברים "נשואים-אבל-מחפשים". חלקם משועממים ורוצים אקשן, חלקם לא מרוצים מההסקס בבית. חלקם רוצים לנסות פנטזיות מוזרות, כמו עבד ושפחה. חלקם מכורים לכיבושים חדשים. יש כמובן גם רעיות משועממות, מחפשות ריגושים, מרגישות זנוחות, לא מרוצות מהסקס, מתביישות לספר לבעל על הפנטזיות, רוצות פרטנר לשיחה מעניינת.

האינטרנט מתפקד גם כמועדון הכרויות ענקי. בעוד שפנויים ופנויות יכולים גם לצאת לציד בעולם האמיתי, לאנשים נשואים זה יותר בעייתי. בשבילם, האינטרנט הוא ההזדמנות הגדולה, בין אם חיפשו אותה מראש, בין אם זה נפל עליהם בהפתעה תוך כדי חילופי דעות תמימים בפורום "בית וגן".

בחסות השימושים הלגיטימיים של המחשב, מהבית ומהמשרד, מתנהלת גם פעילות נמרצת, שהלגיטימיות שלה, לפחות מבחינתם של בני הזוג הנפגעים-בפוטנציה, פחות מובהקת. אפשר לקרוא לזה "בגידה", אפשר לקרוא לזה "ניאוף", אפשר לקרוא לזה "משחק". יש זוגות בנישואין פתוחים, שזה לא משנה להם. יש נשים וגברים שמתייחסים לרומנים הווירטואליים של בני הזוג החוקיים כמו אל צפייה בסרט כחול, או דפדוף במגזין ארוטי. מתאבן, אוננות. לא משהו שצריך ללכת לרבנות בגללו. יש אפילו כאלה, שמוצאים שיחסים וירטואליים כאלה תורמים לחיי הנישואים שלהם.

אבל רבות משעות המסך האלה – אותם צ'אטים שלא מתבצעים מהמחשב בעבודה – באות "על חשבון" זמן שיכול היה להיות מוקדש לבן הזוג החוקי. ותמיד יש גם מי שיראה בכל אינטימיות חשאית עם גבר/אשה שאינם בן הזוג החוקי – בגידה, מעילה באמון, ניאוף.

האם כדאי בכלל לחטט? ומה אם הפלירט הזה זמני ובלתי מזיק, ועדיף להתעלם ולתת לזה לחלוף? "וושינגטון פוסט" כתב על אשה מסן אנטוניו, שסיפרה כי בעלה היה מבלה שעות בחדר צ'אט על דגים, והיא שאלה את עצמה כמה שעות ביום אפשר כבר לדבר על דגים. אז היא קנתה תוכנת מעקב וגילתה, שבחדרים הפרטיים של צ'אט הדגים התנהלו שיחות סקס. היא הזהירה את בעלה – הם נשואים 15 שנה – אבל הוא חזר לסורו. יום אחד, אחרי שתפסה עוד פלירט שלו, היא לקחה פטיש גדול - וכיסחה את המחשב. אחר כך היא המשיכה לכסח את המקלדת, את שולחן המחשב, את המדפסת הצבעונית. הבעל רק בהה בה בזעזוע.

אבל לפעמים, במקרה חמור במיוחד, יהיה גם מישהו שיחשוד בבן הזוג בבגידה ויחליט להרוג אותו. כך עשה אמנון כהן, ששרף לפני ב-1998 את אשתו לאה ואת שני ילדיהם, ותירץ את הפשע הנורא בתכתובת שניהלה אשתו באינטרנט עם גבר זר.

תמורת התעריף הרגיל פלוס הוצאות

מידע חסוי – נכלל ביומן אישי

זו החקירה שלי – לא חקירה ציבורית

אני בודק את הדוחות, מחפש לכלוך
יוצא לך לפגוש כל מיני בעבודה הזאת
בגידה וניאוף – תמיד יש תירוצים
וכשאני מוצא את הסיבה, אני עדיין לא מתרגל לזה

ומה מחכה לך בסוף היום?
מה נשאר לך לקחת איתך?
בקבוק וויסקי ועוד מערכת של שקרים
תריסים על החלונות וכאב מאחורי העיניים

מצולק לתמיד – אין פיצוי
חקירות פרטיות

* * *

Dire Straits – Private Investigations

Lyrics

It's a mystery to me – the game commences
for the usual fee – plus expenses
confidential information – contained in a diary
this is my investigation – not a public inquiry

I go checking out the reports – digging up the dirt
you get to meet all sorts in this line of work
treachery and treason – there's always an excuse for it
and when I find the reason I still can't get used to it

And what have you got at the end of the day?
what have you got to take away?
a bottle of whisky and a new set of lies
blinds on the windows and a pain behind the eyes

Scarred for life – no compensation
private investigations

על פי הגדרה מדובר באיסוף מידע בסתר על נושא מסויים. מבחינה היסטורית מדובר במשהו שמסופר עליו עוד בתקופת התנ"ך. לפעולת הריגול חשיבות רבה, אומנם תלוי לאיזה תחום היא מתייחסת אך היא יכולה לגרום שינויים מהותיים בין אם מדובר בניצחון של קרב או אפילו מלחמה או בין אם מדובר בשיווק ופיתוח של מוצר מהפכני חדש. עולם הריגול והמעקב נוגע כמעט לכולנו ונמצא במגוון כלכך רחב של תחומים שמאוד קשה להאמין שהוא התפתח עד כדי כך.

מעקב

מעקב, בבסיסו מגיע מעולם הריגול. שהרי מדובר בביצוע פעולה שמטרתה להתחקות אחרי עקבות של חפץ, או אדם או אפילו תהליך כלשהו בין אם נעשה בצורה פסיבית ובין אם נוצר בצורה אקטיבית.  מעקב מתאר למעשה את הפעולה שבה מתצפתים אחר שגרת היום של בן אדם. על-ידי ביצוע מעקב ניתן לקבל החלטה איכותית באשר מתי לדוגמא אפשר לתקוף את אותו בן אדם או לחילופין לדעת מתי הוא נמצא בשעות קבועות במהלך היום ועל-ידי כך לפגוש אותו "במקרה" או להגיע בצורה מכוונת למקום שבו הוא אינו נמצא.

ביצוע מעקב

מעקב מוצלח מתחיל במודיעין מוצלח. תחילה יש לחפש את המטרה אחריה נרצה לעקוב. לאחר שבידנו מטרה נרצה להכין את כל הציוד הנדרש לשם מעקב מוצלח. נשאל את עצמנו באילו שעות ממהלך היום אנו עוקבים אחרי אותו אדם. שכן אם מדובר במעקב לילי אז יש צורך להצטייד בציוד המספר תאורה כמו פנם או עששית. כמו כן נשאל את עצמנו האם מדובר בביצוע מעקב רגלי באזור שניתן ללכת או לרוץ בו או שיש צורך בכלי רכב על-מנת לבצע את המעקב. לאחר שכל השיקולים הנ"ל נלקחו בחשבון צריך לחשוב גם על עצמנו. כדאי ורצוי לבצע את המעקב לפחות ב-3 אנשים או לחילופין ב-2 זוגות. לעיתים יש צורך בשעות רבות של המתנה שמובילות לשעמום שיכול לגרום לשגעון. בנוסף אם מדובר במעקב לילי אז יכול להיווצר מצב שבו זה שמבצע את המעקב נרדם. כשחושבים על מי שמבצע חקירות ומעקבים צריך לחשוב על תנאי העבודה. אם מדובר בשעות רבות של ישיבה ברכב אז רצוי שהרכב יהיה בעלי מושבים נוחים. כדאי לדאוג גם כן למגוון רחב יחסית של מוצרי מזון או לחילופין להשתדל לבצע את המעקב בקרבת מקום שבו ניתן לצאת לפעמים לקנות אוכל ולחלץ גם את העצמות והשרירים. חשוב לקחת בחשבון גם את עניין התקשרות. רצוי להשתמש במכשירי קשר וטלפונים מוצפנים כדי שיהיה קשה לעלות על העובדה שמתבצעת כאן פעולת ריגול. לבסוף נזכור שלפעמים יש צורך בכיוס המטרה או בהשתלת חיישן מסוג כלשהו עליו. לכן כדאי שבצוות יהיה אדם שמסוגל לבצע פעולה זו בצורה כזו שהמטרה הנעקבת לא תרגיש שהיא נתונה תחת עין בוחנת.

חוקר פרטי, חוקרים

חקירות הכוללות מעקבים

קריירה של חוקר פרטי
עבודה כחוקר פרטי  מעניינת, מרגשת, מסקרנת, מה שהופך אותה לאחת הקריירות הכי חמות לנשים וגברים כאחד. כמעט אחד התחומים היחידים שבו יכול להיווצר שיוויון בין המינים, אני מכיר חוקרות פרטיות מאוד מקצועיות שמעורבות בחקירות ומעקבים מאוד רציניים ובהצלחה רבה.

המצב הכלכלי המורכב בימים אלו לא פוגע בתחום המעקב, מעקבים, חקירה, חקריה סמויה וחקירות היום, אולי אפילו ניתן לחשוב על ההפך –   הסלמה של פשעים, הונאה, גניבת זהות, מרמה, גניבה ממעביד, חובות כספיים ועוד , בשילוב של אוזלת היד של המשטרה לפעמים יוצרים מצב שבו יש עבודה לכל החוקרים המקצועיים, טוב לא לכולם רק למוכשרים ולמקצועיים.

 אתה יכול להיות מומחה בחקירות, מעקב, מעקבים,  ולהתמקד רק בתחומים כגון הביטחון הפלילי, חבות מוצר, הונאות ביטוח, שחזור תאונה, או שאתה יכול להיות חוקר פרטי בענייני אישות למשל הבחירה היא שלך.

ההכשרה שאתה צריך בכדי להיות חוקר פרטי

חפש מקום בו השמות האמינים ביותר באימון והדרכת התלמידים.

מצא מקום עם הרבה שנות ניסיון והכשרה של אלפי גברים ונשים בעקרונות החקירה,

שם תוכל ללמוד כיצד לנהל במהירות, ביעילות חקירות, לבנות תיק אטום שיכול לעמוד באתגרים משפטיים בבית המשפט, להתחיל לבנות את המוניטין שלך כמו מקצוען .
עם הדרכה קפדנית של  מוסד רציני אתם יכולים לבצע מעקב הולכי רגל, כדי להפוך את זה לבדיקות רקע אמיתי, היסטוריה פלילית , צ'קים, רשיון, מספרי טלפון, עקבות, גישה למאגרי מידע לצרכן מיוחד.

כיצד להיות בלש

במשטרה האמריקאית הקפדנית ביותר, על המועמד להיות בלש פרטי לשרת  כקצין במדים בתקופה של 1-5 שנים לפני שיהיה כשיר לתפקיד חוקר פרטי.

עקרונות, פרקטיקות ונהלים לצורך חקירות
עקרונות, שיטות עבודה ונהלים של ראיונות חקירה
החוק הפלילי המקומי ההליך הפלילי
הכלל הזה חל על מעצרים, פרכוסים, צווי חיפוש ותעודות
משטרת רשומות ודוחות;
עקרונות, שיטות ומטרות של עדות בבית המשפט
משטרת שיטות ונהלים
בלשים פרטיים שאושרו על ידי המדינה שבה הם חיים על העברת בחינה תחרותית של בדיקת רקע פלילי.

כמה צוותים, שכל אחד מהם מתמחה בסוג מסוים של החקירה, כגון:

רצח
גניבת מכוניות
הונאה
פריצה
מכורים
זיוף
מודיעין היא פעילות פלילית
סוגי עבירות
מחקרים אחרים
טכניקות של בלשים

דרך העבודה

לבלשים יש מגוון רחב של טכניקות זמינות לחקירה. אבל הרוב המכריע של המקרים נפתר על ידי חקירה של חשודים ועדים, אשר לוקח זמן. מלבד חקירות, בלשים טובים יכולים  להסתמך על רשת של מודיעים,  אותם הם טיפחו במשך השנים.

מעקב, מעקבים, כל העקבות מובילות לכאן, למכירה

עם הגב לחוף

אמר לי פעם חוקר פרטי, בכיר, שאם אני מוכרח לנהל שיחה בפרטיות, הדרך היחידה היא לשוחח בעירום, כמה שיותר רחוק מהחוף ועם הגב אל החוף. לגבי כל שאר המקומות הוא לא הטיל מקום לספק אי אפשר באמת לקבל פרטיות, אולי יותר נכון להגיד, קל לקחת את הפרטיות שלך.

נגיד שאתה רוצה לנהל שיחה בנייד שלך בפרטיות, למעט קו לווייני וטלפונים מוצפנים כמו בסרטי ג'יימס בונד אין לך באמת דרך שמאפשרת שקט.

אבל ישנו פתרון זמין וזול, מכשירי נוקיה מהדור הישן, עם מערכת הפעלה סגורה שאינה מאפשרת התקנה של שום דבר, זה זול, זמין ויכול לשמש רק לשיחות 'חשובות' תוך כדי שימוש במסלול משולם מראש.

אבל נניח שאתה שייך לארגון טרור ואתה יודע שיש אפשרות להצמד לאנטנה סלולארית שממנה אתה מתקשר ולהאזין לך, ובכל זאת אתה רוצה פרטיות, פשוט סע במהירות המקסימלית המותרת בכביש בינעירוני, אין פתרון שיאפשר התחברות וציטוט לכל האנטנות הסלולאריות שאתה עובר בדרך שלך. (נדמה לי ש 5 ק"מ מפרידים בד"כ בין אנטנה לאנטנה).

אז מה עושים?

משחררים שם, פשוט מרפים, הנחת היסוד בעבודה על מחשב צריכה להיות שברגע שהוא מחובר לרשת כל העולם יכול לראות את הסודות שלך, אם יש לך סודות רציניים אל תשים אותם על המחשב, ואם אתה חייב להקליד אותם תעשה את זה על מחשב שאינו מחובר לרשת לעולם.

הבעיה האמיתית התחילה עם הסלולארים שאיפשרו התקנת תוכנות חיצוניות, ביחד עם התוכנות החיצוניות ירדו לעולם עוד צרות ביניהן ה'ספייפון', תריצו חיפוש בגוגל ותמצאו המון חומר כתוב על האפשרויות הפתוחות לביטול הפרטיות של הסובבים אתכם. כמעט אפשר להגיד שזה נגיש להחריד לכל בעל ממון מינימלי. לא זוכר שלמעט הפרשה היום קראתי על מישהו שנעצר על שימוש בספייפון, התוכנה מתוחכמת מאוד והסיכוי שלך למצוא את המפעיל שלה כמעט בלתי אפשרי, למעט אם אתה מקצוען אמיתי מהליגה הלאומית. מה שכן אפשר לעשות זה לבדוק מדי פעם את המכשיר שבידיכם, אולי באמת מישהו מאוד מאוד סקרן לגביכם, רוצה לשמוע כל אמירה ונפיחה שאתם שולחים לאוויר, היי לרגע נהיית 'חשובון'.

איך לזהות ספייפון מצוי?

זה הולך ככה: אחת האפליקציות האוטומטיות של התוכנה היא להודיע בסמס למפעיל שלה על החלפת סים במכשיר הסלולארי. זאת גם נקודת התורפה שלה, משם ניכנס.

משרדי חקירות גובים לא מעט כסף בשביל בדיקה בה הם מחברים מד מתח למטען הטלפון, מחליפים סים, ואם הם מזהים שינוי במתח יש להניח שנשלח סמס לא רצוי, קרי יש לך ספייפון על המכשיר. אפשר לחשוב שזה עוזר במשהו? קשה לך יהיה לשים את היד על מי ששתל את זה, ויותר קשה יהיה להעלים את זה, גם אם תלך עם זה למפעיל הסלולארי שלך ותבקש פירמוט זה לא באמת יעזור, התוכנה נדבקת לך למכשיר באופן מוחלט. יש לי חבר שהיה בטוח שיש לו ספייפון על המכשיר, הוא פשוט 'חישמל אותו למוות' ככה שהוא לא נדלק יותר, והלך לקבל מכשיר חדש (לא מומלץ). בקיצור אם התיישבו לך על הזנב…תחליף מכשיר , אל תשאיר אותו לשנייה אחת לבד, אל תפתח שום הודעה זרה ואל תלחץ על שום קישור, בינינו אין סיכוי שזה יקרה, במיוחד אם יש לך סמארטפון סקסי שאתה מת להפעיל במלוא העוצמה.

הבדיקה האישית- איך לזהות אם יש לך ספייפון על המכשיר

רכוש סים משולם מראש של אחת החברות הסלולאריות שמתאים למכשיר שלך, לצורך ההדגמה נניח שרכשת כרטיס סים עם יתרה של 30 ש"ח. הוצא את הסים הרגיל שלך מהמכשיר (זה נקרא החלפת סים) ושים את הסים ששולם מראש, הפעל את הטלפון. כל שעליך לעשות הוא לחייג לשרות שממנו רכשת את הסים המשולם מראש, ולברר מה היתרה, אם ירדו לך כמה עשרות אגורות מהיתרה זה אומר שמישהו שלח סמס מהמכשיר שלך, כנראה שזאת התוכנה הלא רצוייה. אם אתה רוצה תוכל לחזור על התעלול שוב פעם בשביל לוודא שזה לא תקלה מקרית. יש לקחת בחשבון את זמן העדכון של היתרה בחשבון המשולם מראש שלך.

בהצלחה

  בימים הקרובים נעלה לכאן מדריך נוח לגילוי התוכנה במכשירים שונים תרשום לעצמך לעקוב…(:

חבל נורא דווקא היינו יכולים להצליח מאוד.

חבורת בלשים.

נו טוב אין מה לעשות.

ירדן גרויסמן. בלש פרטי.